על לוחות שנה, קהילות, וגילויים חדשים

אני מודה, יש בי משהו שתמיד נשאב בי אל הסדר של הזמנים.
לשבץ ימים וחודשים בטבלה זה הרבה מעבר לגריד גרפי, זה כמו לגעת בזמן, להרגיש את המחזוריות של החיים, לחבר בין העבר והעתיד. כל שנה אני לומדת משהו חדש. לפעמים זו טעות קטנה שגורמת לי להבין איך החגים נעים בין השבועות, ולפעמים זו בקשה מלקוח שפותחת לי פתח לעולם אחר.
גיליתי שאפילו בתוך ה”לוח היהודי” יש הבדלים בין ישראל לבין הגולה: אם בארץ חודש שמסתיים ב-29 יום מקבל שני ימי ראש חודש, בחו”ל נהוג לציין רק יום אחד — וזה משנה את כל תצוגת החודש ואת איך שהוא נראה בלוח!
אז מה למדתי השנה? הנה כמה דברים שלקחתי איתי מהתהליך:
מפגש וירטואלי שלא אשכח
אחת החוויות המרגשות שהיו לי השנה הגיעה דווקא מהודעה פשוטה באטסי. לקוחה פנתה אליי במחמאה על העיצוב אבל בהמשך שיתפה אותי בקושי שחוותה בעיצוב כשביקשה להתאים את לוח השנה שלי לקהילה שלה. וכך הכרתי קהילה קטנה בווטרלו, שחגגה 120 שנה לבית הכנסת המקומי.
מעבר לשמחה על ההזמנה עצמה, נוצר בינינו קשר.
פתאום דרך המסך – הכרתי קהילה שחיה ונושמת יהדות, רחוק מאוד מישראל, ובכל זאת מחוברת לשורשים, למנהגים, ולעונות השנה היהודיות. היא יצרה מחווה לבית הכנסת שנאלצו לעזוב ושילבה תמונות בלוח השנה שעיצבתי.
עבורי זו הייתה תזכורת לכך שלוח שנה הוא לא רק תאריכים אלא, דרך להתחבר, לזכור, ולהעביר מסורת.
דרך העיצוב וההתאמה האישית, הרגשתי שאני הופכת לחלק קטן מאירוע גדול ומשמעותי
רוצים לראות את הלוחות שלי לשנה הקרובה? מוזמנים לבקר בחנות שלי באטסי
דברים שלמדתי השנה תוך כדי הכנת לוחות שנה:
שלוח שנה הוא הרבה יותר מעמוד עם תאריכים — הוא ביטוי של תרבות, קהילה וזהות.
שיש הבדל משמעותי בין הלוח הנהוג בארץ לזה שנהוג בתפוצות, במיוחד סביב מועדי ראש חודש וחגים.
שלקוחות רואים פרטים שאני לפעמים מפספסת — וכל תיקון קטן הוא הזדמנות ללמידה.
שצבעים, משפטים ואיורים יכולים להפוך לוח טכני למשהו שמשרה השראה לאורך כל החודש.
שכל שנה אני משתפרת — גם בעיצוב, גם בדיוק, וגם בהבנה של מי אני רוצה להיות כמעצבת.
אני כבר מחכה לראות מה אלמד בלוח של השנה הבאה.



תגובות